החלטה בתיק ת"א 20890-05-12

1.         מבוא

תיק זה עניינו בעתירת התובעת למתן פסק דין הצהרתי, על פיו הופר הסכם המכר שנכרת בחודש נובמבר 2006 בין התובעת לנתבעת בנסיבות בהן רשאית התובעת לבטלו.

כמו כן, עותרת התובעת למתן צו לפיצול סעדים בטענה, כי שיעור הנזק ומהותו יתגבשו           רק עם מתן פסק הדין ובהתאם לתוצאתו.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מנימוקים שונים.

ביום 30/7/2012 נדחתה הבקשה.

ביום 1/11/2012, דחה בית המשפט העליון - כב' השופט נועם סולברג - את הבר"ע שהוגשה על החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה למחיקה על הסף (רע"א 7285/12).

עתה מונחות בפני שתי בקשות נוספות אותן הגישה הנתבעת:

א.         בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת - בקשה שהוגשה ביום 10/10/2012.

ב.         בקשה להורות על הגשת התובענה כתביעה כספית - בקשה שהוגשה ביום 22/10/2012.

הצדדים הגישו טיעונים בכתב המתייחסים לשתי הבקשות.

לאחר שעיינתי בשתי הבקשות ובטיעוני שני הצדדים, אני מחליט לדחות את שתי הבקשות.

2.         בקשה להורות על הגשת התביעה כתביעה כספית

            כתב התביעה הוגש ביום 10/5/2012.

            כתב ההגנה הוגש ביום 24/5/2012.

בקשה זו, שהוגשה ביום 22/10/2012, הוגשה בשיהוי.

אומנם בסעיף 33.1 בכתב ההגנה עתרה הנתבעת "להורות כי ההליך יידון במסגרת דיון בשאלת הפיצויים בגין הנזק הנטען (והמוכחש בזאת)"; ואולם, אין די בעתירה כללית זו.

הבקשה דנן, הייתה צריכה להיות מוגשת בסמוך להגשת כתב ההגנה, בוודאי כאשר במועד זה - 24/5/2012 - הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, כאשר העתירה להורות על הגשת התביעה כתביעה כספית, לא נכללה במסגרת בקשה זו.

אם סברה הנתבעת, כי יש הצדקה לדון בעתירה זו על אתר, היה עליה להגיש בקשה בנדון (כפי שעשתה עתה), בסמוך להגשת כתב ההגנה, כשם שעשתה עת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מטעמים אחרים. משהוגשה הבקשה רק עתה, היא הוגשה בשיהוי.             כללי השיהוי, אותן טוענת הנתבעת בכתב ההגנה בעתירתה לדחיית התובענה, חלים גם על הבקשה דנן.

די בכך כדי לדחות את הבקשה עקב שיהוי בהגשתה.